רוברט דאוני ג'וניור חביב עלי כשחקן, ועוד יותר מאז סדרת "איירון מן" עלתה על האקרנים. כשהוא חובר לרוברט דובל בתפקידים הראשיים ועם שחקני חיזוק כמו בילי בוב תרנטון (אנג'לינה ג'ולי, הקיזה דם בעבורו, זוכרים?) וינסנט דונופריו, שחקן משנה בד"כ שמציג משחק משובח תמיד ולייטון פלמר (גוסיפ גירל), קבלנו דרמה משוחקת היטב, שלא תשאיר אתכם אדישים.
בתחילת הסרט דאוני, עורך דין עירוני, עשיר חלקלק שייצג את מי שמשלם יותר גם אם אינו חף מפשע, מזכיר את דמותו האופיינית, הצינית, אגואיסטית משהו. אבל כשמשהו קורה והוא נאלץ לשוב הביתה לעיירה הקטנה בה גדל. מתגלה דרמה משפטית/משפחתית, אשר מכריחה אותו להתמודד עם העבר שקבר בתוכו פנימה.
תסריט משובח שמשתדל ובד"כ מצליח לא ליפול לקלישאה הטיפוסית ואינו משתפך מידי, כל הקהל ללא יוצא מן הכלל גיחך יחד, צחק יחד ודמם באותה עת, זו הצלחה.
הסרט משלב דרמה משפטית עת האב ג'וזף פלמר (דובל), שופט העיר זה עשרות שנים מואשם ברצח, ובנו (דאוני ג'וניור) מייצג אותו. מעט הומור, משובח משולב בסרט, מציאות משפחתית שכל אחד ואחד מאיתנו ימצא בא משהו ממנו, וסוף מורכב טיפה שלמרות שפה ושם יש חורים בעלילה הוציא אותנו מהקולנוע באמירה "סרט יפה".
סרט איכותי ומרגש, מאוד נהנינו, ללא בכיתי, אבל לרגע העיניים הפכו לחות. הלך איתי הביתה שכן הזדהיתי עם חלק מסבך הקשרים המשפחתיים, משפחה זה הכל אבל זה לא תמיד קל.
ללא ספק הכוכב הוא רוברט דאוני ג'וניור, שעובר בהצלחה מאפיון כשחקן פעולה/קומי לתפקיד דרמטי מרגש, הוא נראה מצויין, משחק מצויין והסרט מצויין, כדאי לראות
החל מ 27/11/14 בבתי הקולנוע ברחבי הארץ
*התמונות באדיבות גלובוס גרופ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה