יש סרטים שמחייבים להתחיל ממשפט הסיום, סטיב ג'ובס הוא סרט כזה. סרט חובה!!!!!
תסריט נפלא של אהרון סורקין (הרשת החברתית) שנוגע בעצבים החשופים. הסרט בנוי בעיקר על דיאלוגים בין הדמויות, מה שמחזיק אתכם דרוכים מתחילתו ועד סופו במובן הכי טוב של המילה.
דני בויל (נער החידות מבומבי, 127 שעות הנפלא) ביים סרט מעניין, קצבי וסוחף, שאי אפשר להתנתק ממנו ולא נותן לשבת נינוח בכסא.
מייקל פסנדר כסטיב, ולצידו קייט וינסלט הנפלאה, ס'ת רוגן וג'ף דניאל מגישים משחק מעולה ומשכנע.
3 השקות מוזכרות בסרט הן לא מוקרנות אבל לפני כל אחת מהן - סצינת התחשבנות רגשית עם הקרובים אליו ביותר, שלכאורה לא ידע להעריך אותם למרות שהם סגדו למוצא פיו והעריצו אותו.
ג'ובס מוצג כאיש קשה, חסר פשרות, אכזר כלפי אשתו וביתו אשר לה התכחש(בשלב מסוים שתיהן נזקקו לתמיכת סעד כאשר הוא כבר היה מולטי מליונר) מה שהביא את סורקין להודות שהסרט לא נאמן 1:1 למציאות ועדיין אם תהיו ממוקדים כל הסרט תמצאו סצינה קטנה שתרגיע אתכם שסרט אמריקאי תמיד יש לו סוף/טוויסט חיובי.
בלי כל קשר למציאות ודמותו האמיתית של ג'ובס, יצאנו מהסרט בתחושה שזמן רב לא ראינו סרט כה מוצלח, אפילו מושלם. ללכת!!!
הסרט מוקרן בבתי הקולנוע ברחבי הארץ
בזמן האחרון אנחנו רק רואים בvod, מרוב חוסר זמן. כיף לכם שאתם נאמנים לקולנוע! תודה על הביקורת :)
השבמחקזו אהבה של שנים, מתכננים ביומן בראש ולעיתים קופצים רק לסרט בי בילוי מסביב. תודה לך יקירה
השבמחק