להתראות שם למעלה זוכה פרס האוסקר הצרפתי, פתח את פסטיבל הקולנוע הצרפתי.
חגיגה קולנועית, סרט שלא רציתי שיגיע לסופו וידלקו האורות. צחקתי מעט, כאבתי הרבה וגם כעסתי.
סרט דרמה/מלחמה דובר צרפתית בשלהי מלחמת העולם הראשונה. בימאי "אלברט דיפונטל" שגם משחק בסרט בתפקיד אלבר מאייר.
אם להתייחס לתוכנו של הסרט, מה שהיה הוא שיהיה ותמיד לבסוף מגלים את נגע השחיתות. את הקופון שגוזרים מהמלחמה. וזה כואב עוד יותר כשמדובר בלוחמים שמתו למען המולדת. עולם כמנהגו נוהג ואין חדש...
מבויים באופן שנוגע כלכך, מרגש, צבעוני ומלא רגש שחיש קל נסחפתי והרגשתי את עצמי לא כצופה אלא כחלק ממנו. הזדהות עם הכאב והתסכול של הגיבורים.
תפניות בעלילה, דמויות צבעוניות, שחזור יפיפה של התקופה ומשחק משובח, סרט של פעם בשנה.
אהבתי מאוד את הסוף (אין ספויילר) אני יכולה להמשיך ולהתמוגג במילים עוד ועד, שלחתי את כל חברי ומשפחתי לראות את הסרט.
חגיגה של ממש, הנאה צרופה, קולנוע במיטבו, סרט של אוסקרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה