"ג'ודי דנץ" הנהדרת היא בהחלט סיבה מעולה לרצות לצפות בכל סרט בכיכובה, סרט בריטי - משמע ציפייה להומור שאני אוהבת והידיעה שהתסריט מבוסס על ספור אמיתי, הביאה אותי לקולנוע בציפיה.
המלכה ויקטוריה שלטה בבריטניה בתקופת היותה אימפריה והייתה גם קיסרית הודו.
לכבוד חגיגות ה 50 למלכותה הוחלט להעניק לה שי, מוהור=מטבע הודי ע"י נתין הודי שיפליג לבריטניה.
באופן אקראי נבחר עבדול, בחור שעבד בבית הסוהר כרשם היות וידע קרוא וכתוב. מדוע בחרו בו? תראו בסרט, בדיחה מצחיקה. הוא כמובן שש להרפתקה שזכה בה ומשם מתגלגלים העניינים.
למרות האיסור החמור, הוא מביט בעיניה של המלכה "מפלרטט" איתה, לא במיניות אלא מתוך כבוד לגדולתה וכשם המוצלח שנבחר לסרט בעברית, מצליח "להעיר את המלכה" מאישיות כבויה ועצלה, מחזיר אותה לחדות ונחישות לחיות את חייה כמגיע לה. בדרך גם הוא כמובן זוכה לאי אלו טובות הנאה והופך אם אבחר במילה מודרנית ל "מנטור" שלה. מה שכמובן לא מוצא חן בעיני הפמליה הסובבת אותה ולא רק זה הוא גם "מוסלמי" :)
תסריט חביב, שנון ומלא הומור שמציג את האצולה הבריטית דאז ומנהגיה כהוויתם, משמע לועג להם בחן. כהרגלי נמנעת מספויילרים כל כמה שאפשר.
נהניתי מאוד ממשחקה של גו'די דנץ שלא נס ליחה כויקטוריה, עלי פאזל משחק נאה את עבדול והתפאורה יפה ואותנטית.
מה ששבה את ליבי יותר מכל בסרט הוא הצילום, יפה, מרהיב ולעיתים עוצר נשימה.
זה סרט שמיועד לצופים הבריטים בראש ובראשונה, לא כזה שזוכרים למחרת הצפייה או רצים לספר עליו לחברים. סרט חביב, שנון מצחיק ומהנה שנותן לכם שעתיים של FUN FUN FUN עם ידיעה שנחשפתם לחתיכה אמיתית מההסטוריה.
תמונת הסיום - מושלמת.
הסרט מוקרן בבתי קולנוע ברחבי הארץ
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה