לא יהיה זה ספוילר לשתף שגיבורנו מגיע למחנה ריכוז בגרמניה שכן זה נכתב בכל תקציר וכך נפתח הסרט. אולם הדרמה "פרז הצעיר" , ביוגרפיה של ויקטור פרץ הצעיר מטוניסיה, רובה אינה מתרחשת בתקופת השואה, אלה מתארת הצלחתו וירידתו בתקופת חייו הקצרים, מהיות פועל בתוניסיה ועד הפיכתו אלוף עולם באגרוף ואיש חברה פופלרי בפריז, בן זוגה של שחקנית קולנוע עולה (איזבלה אורסיני) כמו גם התרסקותו המכאיבה.
סרט זה אין למדוד לפי קריטריונים של משחק (השחקן הראשי ברהים אסלום הוא מתאגרף ולא שחקן מקצועי, אני לא הבחנתי בזה אלא כשקראתי לאחר מכן) , תסריט (מצויין לדעתי) ובימוי (טוב לא פחות) אלה לקשור לו כתרים על כך שלא נוצר כדרמה זולה וסוחטת דמעות. אלא כסרט מאופק, מרגש, המספר את ערכי התקופה. והכי חשוב - את נצחון הרוח!!!
אני רגשנית ומאלה שדומעים בקולנוע. לא דמעתי בסרט, הוא מרתק ושומר אותך מרוכז בכל רגע ורגע. אך בלילה ובלילות שלאחריו לא רק שלא ישנתי, לא עצמתי עין. כל מה שאני יודעת וזוכרת על השואה עלה וצף אל מול עיני. וזה חוסנו של הסרט ולכן אני חושבת שצריך לראותו.
הן כדי להכיר את דמותו של פרז אשר הגיע למחנות ריכוז. רעב וחלש ניצח בכ 140 קרבות אל מול חזקים ובריאים ממנו בשל חוזק רוחו בהיותו יהודי גאה. והן כי צריך "לזכור ולא לשכוח" לכו לראות!
קו-פרודוקציה צרפת, ישראל בולגריה. במאי: ז'ק אואניש תסריט: יוני דרמון. נקודה ישראלית: אוולין הגואל ואלברז אילוז בתפקידי אורח ממש בראשית הסרט/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה