ככל שנוספים לקים ובאיכות טובה , נוצר הצורך לצמצם (מעט) את ה"אוסף". אז נתתי כמה לקים שאהבתי פעם. זרקתי לקים יבשים שכמעט נגמרו וחילקתי לשתי קופסאות. איכותי לעומת פשוט...לא ממש. גוונים אהובים ושימושיים יותר לעומת אלה שפחות . אפילו שקלתי להעבירם דירה ולהוציא אותם מהמקרר (הסבר - לפני שנים המליצה לי קוסמטיקאית לשמור את הלקים במקרר - נוכחתי שזה עובד..הלקים נשמרו כיאות שנים). אבל (תמיד יש אבל)
כמו החיבה לבובה רותי סמרטוטי, לי יש סנטימנטים ל 4 בקבוקים יוקרתיים ומסיבות שונות:
HR - מתנה מאימי מלפני שנים רבות , הלק היוקרתי הראשון שהיה לי.
CHANEL - הלק היוקרתי הראשון שקניתי לעצמי בנסיעה הראשונה שלי לפריז.
VERSACE - נקנה בברצלונה בשל המכסה המהמם, שהרי איפור של ורסצ'ה טרם נראה בארצנו הקטנטונת.
YSL - לא צריך להוסיף - YSL - קיבלתי אותו בתוך תיק איפור בקניה בפריז.
הראשון, צבע נחמד, השני - אהבתי אותו כל כך, שמונה שנים שרד במקרר וקישט את אצבעותי לעיתים תכופות. לקים רבים נקנו במטרה לשחזר את הצבע, אך אף אחד לא היה איכותי בוהק (ויוקרתי) כמו שאנל ויולט שלי. השלישי , עדיין מלא תוכלו לראות והאחרון, מאוד יפה. נסע איתי לחו"ל בתיק האיפור בשל מידותיו לתיקוני פדיקור בעת הצורך.
נקפו השנים והלקים התיישנו. אף אחד מהצבעים אינו מלהיב אותי ואחרי שניסיתי לדלל את השאנל והוא סירב, נעלב והתקלקל (מדלל של שיק מסתבר, לא נאה לו), השארתי אותם מיותמים בצד הקופסא, למזכרת.
בחצי שנה האחרונה האוסף גדל והתרחב ונוספו אפילו לקים שאין להשיג במושבותינו כמו זויה וצ'יינה גלייז.
אני מתלבטת לתת (לזרוק) או לשמור?
מה אתן הייתן עושות?
כמו החיבה לבובה רותי סמרטוטי, לי יש סנטימנטים ל 4 בקבוקים יוקרתיים ומסיבות שונות:
 |
| HR 214 , CHANEL 73 , VERSACE 62 , YSL 48 |
CHANEL - הלק היוקרתי הראשון שקניתי לעצמי בנסיעה הראשונה שלי לפריז.
VERSACE - נקנה בברצלונה בשל המכסה המהמם, שהרי איפור של ורסצ'ה טרם נראה בארצנו הקטנטונת.
YSL - לא צריך להוסיף - YSL - קיבלתי אותו בתוך תיק איפור בקניה בפריז.
הראשון, צבע נחמד, השני - אהבתי אותו כל כך, שמונה שנים שרד במקרר וקישט את אצבעותי לעיתים תכופות. לקים רבים נקנו במטרה לשחזר את הצבע, אך אף אחד לא היה איכותי בוהק (ויוקרתי) כמו שאנל ויולט שלי. השלישי , עדיין מלא תוכלו לראות והאחרון, מאוד יפה. נסע איתי לחו"ל בתיק האיפור בשל מידותיו לתיקוני פדיקור בעת הצורך.
נקפו השנים והלקים התיישנו. אף אחד מהצבעים אינו מלהיב אותי ואחרי שניסיתי לדלל את השאנל והוא סירב, נעלב והתקלקל (מדלל של שיק מסתבר, לא נאה לו), השארתי אותם מיותמים בצד הקופסא, למזכרת.
בחצי שנה האחרונה האוסף גדל והתרחב ונוספו אפילו לקים שאין להשיג במושבותינו כמו זויה וצ'יינה גלייז.
אני מתלבטת לתת (לזרוק) או לשמור?
מה אתן הייתן עושות?
אני הייתי מעבירה לקים שהם עדיין יכולים להיות משומשים. אלו שכבר התקלקלו -לזרוק.
השבמחקmarina - לגבי כל לק רגיל את צודקת אבל מה לגבי ארבעת המופלאים פה למעלה? אני כבר לא אמרח אותם, לדעתי הם כבר לא ראויים למריחה, אבל קשה לי להיפרד...
השבמחקכשצריך להגיד שלום, אומרים .
השבמחקmarina - מבינה ש"יוקרתי" ו"סנטימנטים" לא עושה עלייך רושם...
השבמחקהכי מבינה בסנטימנטים.
השבמחקאני יכולה לשמור משהו שנים ואז בקריז של רגע להעיף אותו.
דקה אח"כ אני לא זוכרת שהוא בכלל היה שם.
קיצור - חכי לקריז ואל תחשבי פעמיים...
danra - סבבה, קריז יכולה להבין, אבל יוקרתי...
השבמחקלא רואה את עצמי שמה שוב 160 שקל או אילו 100 על לק...לא כדאי שישאר אחד באוסף? בשביל הרושם...
אהההה נגעת בנקודה רגישה - ערך סנטימנטלי!
השבמחקאם היית אומרת שאת שומרת אותם בגלל שהם יפים סה"כ ויש לך עוד לקים בגוונים שלהם הייתי אומרת לך - יאללה להעביר!
כיוון שחלקם לא במצב שמיש אז גם אין לך מה להעביר אותם, זה או לפח או להשאיר.
אני לא יודעת מה להגיד לך, בגלל הערך הסנטימנטלי אני נוטה לחשוב שאולי כן צריך לשמור עליהם. מצד שני, איפה? על המדף עם כל הלקים שלך? במדף נפרד רק בשביל ש"יראו"?
שאלה קשה. באמת.
אצלי הלקים נמצאים על סטנד וכל בוקר כשאני קמה אני זוכה לראות את הפלא הזה. פשוט תענוג! אני אוהבת את השילוב הכללי, אין לי לקים שאני אוהבת יותר ושמחה לראות יותר. וכן, כן, גם הפרדוקסל אצלי יושב עם כולם.
שאנל שלך עם כולם אבל יזכר אצלך לעד לא? הוא יזכר מעל כולם, א. כי הוצאת עליו 160 שקל שזה לא אופייני להוציא על לק. ב. רובנו רצינו אותו ולך יש אותו. ג. כי לך יש את המקור ולאחרים יש דיופים (לא אמרתי שצריך לקנות אותו אבל כבר קנית)
השבמחקד. את תגלי שהוא איכותי וחוצה שנים והוא ישאר שם לנצח...
אז אם לא זרקתי לקים אחרים כי העברתי מהמניקור לפדיקור לאולי פעם. איך אני אזרוק את היוקרתיים שלי, מן הסתם לא יהיו שוב כאלה.(אני יכולה להבין לשלם עד 30 ש"ח לערך ללק אבל לא יותר- אולי רק ל קוסמיק של אורלי) או שאולי אעשה כמאמרה של דנרה ואחכה ל"קריז"
במקום מסוים, לק שאין לו שימוש כלל, אני לא רואה מטרה להחזיק אלא אם כן הוא מעוצב בצורה באמת יחודית.
השבמחקאבל את יודעת מה, עלתה לי מחשבה!
אם כולם הלקים עוברים צו פינוי מהמקרר, תשאירי את אילו שם למזכרת! :)
לי יש גם סנטימנטים לכל מיני חפצים וקשה לי להיפרד מהם. בדרך כלל "הפרידות" האלה קורות כשעוברים דירה - ואז, כמו דנרה, חוטפת קריז וזורקת כל מה שלא בשימוש ולא בא לי לסחוב אחריי.
השבמחקבלקים זה טיפה שונה. לק שלא ניתן להשתמש בו - הייתי זורקת לפח, גם אם כתוב עליו שאנל. בעיני זה אותו דבר כמו לשמור בקבוק בושם שנגמר.
בחיים לא שמעתי ששומרים לקים במקרר. ניסיתי עכשיו לדמיין מיני מקרר שיכיל אוסף לקים LOL
מיטל - צנועה, להחביא את היוקרה מתחת למיטה במקום להתפאר, נקרעתי מצחוק...
השבמחקעדן יקירתי - לא סתם נאמר הרוב קובע, והיות וכולם בדיעה אחת - לזרוק - אולי לפחות אפשר לשמור רק אחד? איזה?. לגבי המקרר, את רושמת פטנט או שאני? נעשה אותו בורוד בהיר עם נצנצים? כמו הירוק הניאוני של מיטל או כמו הערפדי של דנרה? דלת זכוכית שקופה או...טוב נסחפתי, זמן לישון
את האחד שלך תבחרי את, בטוח יש לך פייבוריט שם. חוץ מזה שאם את נוסעת לחו"ל את יכולה להרשות לעצמך איזה שאנל חדש אחד, הרי שם יותר זול.
השבמחקהקרדיט על ההמצאה הוא שלך לגמרי! אני יכולה לדמיין אחד כזה בורוד בהיר עם דלת שקופה :)
נראה לי שאת הורסצ'ה - מראש קניתי אותו רק בגלל הפקק ולא בגלל הגוון...
השבמחקבקשר למקרר, אני אמלא בקשבה אצל הרשם...
אני זורקת רק אם זה כבר יבש/צהוב/הצבע נראה זוועה לעומת איך שהוא היה במקור או שאני יודעת שלעולם לא אמרח יותר. ולגבי שאנל , עם כל האהבה שלי ליוקרה של שאנל אני לעולם לא אוציא על לק 160 ש"ח טוב ככל שיהיה כי אני יודעת מראש שיקח לי לפחות עוד 100 שנה להגיע אליו :-P , לא חבל על 160 ש"ח ?
השבמחקבולשת יקרה - בדקתי: אף אחד לא יבש/לא צהוב/לא נראה זוועה. לא נראה לי שאשתמש בהם שוב. לק שאנל קניתי לי כפינוק שחיתות בדיוטיפרי לפני שנים רבות ב 70 ש"ח דה אז אבל שומש כל כך הרבה ובכל כך הרבה הנאה - שהיתה תמורה לכסף. סנטימנטים. היום - לא הייתי משלמת על לק 160 שקלים, ממש לא. במיוחד שלכל שאנל יש את הדיופ שלו (דרך אגב: הלכתי עם הויולט של שאנל שבועות בתיק וחיפשתי וקניתי אך לא מצאתי דומה כמעט זהה ולו אחד!!!)
השבמחק